פסק-דין בתיק ת"א 15346-08

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפלת"ד").

רקע כללי

1.      התובע יליד 5/1/1995, נפגע על פי הנטען בתאונת דרכים אשר אירעה ברכב שהיה נהוג על ידי נתבע 1 ומבוטח בביטוח חובה על ידי נתבעת 2, אשר פגע בתובע שעה שרכב על אופניו בשכונת כפר עקב במזרח ירושלים.

ממקום התאונה הובא התובע לבי"ח שייח זייד ברמאללה, שם אושפז במשך מספר שעות. לאחר מכן, הועבר התובע לבי"ח הדסה עין כרם, שם אושפז במשך 4 ימים.

הצדדים חלוקים בשאלת: עצם אירוע התאונה, הדין החל ושיעור הפיצויים להם זכאי התובע.

נסיבות התאונה והדין החל

2.      לאחר שנתתי את דעתי לחומר הראיות ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע נפגע בתאונת דרכים כמתואר על ידו, אשר אירעה בתחום השיפוט של מדינת ישראל.

3.      נסיבות התאונה תוארו בתצהירו של אבי התובע, מר מ.ש (להלן: " מ.ש"). תימוכין נוספים לפגיעתו של התובע בתאונת דרכים כמתואר על ידו, ניתן למצוא בתיעוד הרפואי בבי"ח הדסה עין כרם, שם מצוין כי התובע נפגע בתאונת דרכים כרוכב אופניים, וכן באישור משטרת ישראל מיום 31/12/2007, ואישור של משרד הפנים ברשות הפלשתינית מיום 14/12/2007. גם שם מתוארות נסיבות התאונה כמפורט על ידי התובע.

מחומר הראיות עולה כי התאונה אירעה בכפר עקב בשטח המוניציפאלי של עיריית ירושלים. בתצהירו ובעדותו ציין מוראד כי מקום אירוע התאונה נמצא כ-200 מ' דרומית לבית של אחותו, אשר משלמת ארנונה בגינו לעיריית ירושלים (ראו: עמ' 3 לפרוטוקול הדיון, ש' 16-19).

מעדות מורד אף עלה כי גם לו יש בית בכפר עקב בתחום שיפוטה של ירושלים שבגינו משולמת ארנונה לעיריית ירושלים. במהלך הדיון התובע אף הציג את תעודת הזהות הישראלית שלו.

בנוסף לכך, מעדות התובע עלה כי התובע לומד בבי"ס שנמצא תחת פיקוח משרד החינוך הישראלי, אשר נמצא סמוך למקום אירוע התאונה, וכי התובע היה נוהג לגשת אליו באמצעות האופניים שלו (ראו: עמ' 6 לפרוטוקול הדיון, ש' 25-30). גם דברים אלה תומכים בעובדה שהתאונה אירעה בשטח המוניציפאלי של עיריית ירושלים בתוך מדינת ישראל.

4.      משקבענו כי התאונה אירעה בתחום מדינת ישראל, הרי שהדין הישראלי, היינו חוק הפלת"ד, הוא זה שחל על התאונה.

הנכות הרפואית

5.      התובע נבדק על ידי מומחה מטעם בית המשפט בתחום שיקום הפה, ד"ר מיכאל רוסובסקי. בחוות דעתו מציין ד"ר רוסובסקי כי בעקבות התאונה, התובע אושפז בבי"ח הדסה עין כרם במח' נוירו-כירורגיה בשל קונטוזיה מוחית; בבדיקתו על ידי כירורג פה ולסת אובחן שבר בזווית לסת ימין עם סגר לא תקין; בעקבות כך הוא עבר ניתוח בהרדמה כללית לקיבוע בין-לסתי.

ד"ר רוסובצקי מציין עוד כי התובע סובל מנכות עקב הפגיעה בלסת התחתונה, אשר מפריעה לו בתפקוד במהלך חייו התקינים, במיוחד בזמן פתיחה וסגירה של הפה; הוא מתקשה לאכול אוכל קשה ונאלץ לאכול אוכל טחון ורך; משתמש באופן קבוע באופטלגין להורדת הכאב; בגין כך מעריך ד"ר רוסובסקי את נכותו של התובע בשיעור 10% לפי סעיף 73 (א)(2) לתוספת לתקנות הבטוח הלאומי, בגין הפרעה תפקודית של פרקי הלסת בצורה בינונית עם הפרעות בינוניות בלעיסה.

שיעור הפיצויים

גריעה מכושר ההשתכרות

6.      בעת אירוע התאונה התובע היה בן 12 וכיום הוא בן 18. אבי התובע, מוראד, מציין בתצהירו כי מאז התאונה ועד היום התובע אינו מסוגל לחזור לתפקוד נורמאלי; הוא ממשיך לסבול מכאבים עזים בפה ובלסת וקיימת אצלו מגבלה תפקודית בלסת, אשר אינה מאפשרת לו אכילה ולעיסה בצורה תקינה והוא נאלץ לאכול מזון מיוחד, טחון ורך.

7.      בנסיבות העניין, בשים לב לתיאור מגבלותיו של התובע, ולכך שנכותו מתבטאת בעיקר בהפרעה והגבלה בגין כאב וסבל סובייקטיבי עקב נכות בלסתות, ואינה מתבטאת במגבלה תפקודית פיזית, סבורני כי סביר להעמיד את נכותו התפקודית של התובע בשיעור 2/3 מהנכות הרפואית, היינו 6.33% נכות תפקודית.